על הסיכונים בבדיקת מי שפיר

מידע כללי

כידוע, בדיקת מי שפיר הינה בדיקה שבאמצעותה מנסות נשים בהריון לאתר תסמונות גנטיות שעלולות לפגוע בעובר. זוהי בדיקה פולשנית ובצידה סיכונים לעובר ולאם. כבר כיום ניתן, באמצעות בדיקת דם פשוטה, לאתר את חלקן של התסמונות הגנטיות השכיחות, ללא צורך בבדיקת מי השפיר. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם הרפואה הביאה לעידן בו כל אישה הרה יכולה באמצעות בדיקת דם רגילה לקבל תוצאות באחוז דיוק מרשימה עבור תסמונות אלו.

סיכונים בבדיקת מי שפיר

האם לעשות מי שפיר?

כנשאלת השאלה האם כדאי לעשות בדיקת מי שפיר חשוב להבין כי קיימת אפשרות נוחה יותר ומדויקת באותה המידה, שבניגוד לבדיקת מי השפיר, אינה מצריכה מנוחה לאחריה. אלו שמעוניינים לדעת יותר על האפשרות החדשנית הזו, ישמחו להכיר את בדיקת הדם NIPT של חברת פנורמה. מדובר בבדיקת דם רגילה פשוטה ללא סיכונים, באמצעותה ניתן לשלול את קיומם של מומים כרומוזומליים שכיחים ולהימנע מסיכונים מיותרים, סרבול והשקעת זמן ממושך במנוחה כפויה.

שאלות ותשובות

מי השפיר הם נוזל צלול הממלא את שק ההריון, עוטף את העובר ומגן עליו בתוך הרחם. בדיקת מי שפיר היא פרוצדורה רפואית המיועדת לאבחון טרום לידתי של מגוון בעיות גנטיות וזיהומיות בעובר. הבדיקה מתבצעת על ידי דיקור שק ההריון בתוכו העובר בעזרת מחט (תוך מעקב אולטרסאונד) ושאיבת כמות קטנה ממי השפיר המכילים תאים שנשרו מהעובר. בדרך כלל מתבצע דיקור מי שפיר בין השבועות 17 עד 22 וששה ימים, למעט מקרים חריגים בהם תהיה המלצה רפואית לבצע את הבדיקה בשבועות מאוחרים יותר.


אמנם כאב הוא תחושה אינדיבידואלית, דיקור מי שפיר לא נחשב כואב במיוחד- דומה לכאב הכרוך בבדיקת דם, ואחריו ניתן להרגיש תחושת כאב קלה במקום הדיקור. לעיתים התחושה תהיה מלווה בהתכווצויות קלות שימשכו כ 24 שעות. מותר להשתמש במשכחי כאבים המותרים בעת הריון כגון אקמול להפגת הכאבים.


יש מספר אינדיקציות לדיקור מי שפיר במימון משרד הבריאות:
– נשים עם סיכון מוגבר לעובר עם תסמונת דאון על פי תוצאות בדיקות הסינון (בדיקות סקר שליש ראשון ושני)
– בעקבות גילוי ממצאים חריגים באולטרסאונד
– בהמלצת גנטיקאי
– כאשר קיים סיכון מוגבר למחלה תורשתית הניתנת לבדיקה
– כאשר גיל האשה 35 ומעלה (בעת הכניסה להריון)
– כאשר אחד ההורים או ילד במשפחה אובחן בעבר עם הפרעה כרומוזומלית


בבדיקת מי שפיר ניתן לבדוק שינויים בכרומוזומים של העובר. במצב תקין יש 23 זוגות כרומוזומים (סך הכל 46 כרומוזומים כולל כרומוזומי מין). כל שינוי במספר הכרומוזומים, או שינוי של חוסר או תוספת בחלק מהכרומוזום, עלול לגרום למחלה קשה בעובר. למשל, התסמונות השכיחות ביותר הן תסמונת דאון הנגרמת כתוצאה מעודף של כרומוזום 21, תסמונת אדוארדס הנגרמת כתוצאה מעודף של כרומוזום 18 ותסמונת פטאו הנגרמת כתוצאה מעודף של כרומוזום 13. ניתן לבדוק תסמונות כרומוזומליות שכיחות וגם נדירות. בנוסף, ניתן לבדוק מחלות גנטיות מסויימות וזיהומים בעובר במקרים בהם יש אינדיקציה מיוחדת לכך.

ניתן לבצע דיקור מי שפיר בין השבועות 17 עד 22 וששה ימים. במקרים חריגים ניתן לבצע את הבדיקה בשבועות מאוחרים יותר.


אמנם דיקור מי שפיר מספק מידע רחב ומהימן מאוד, קיימים מספר סיכונים ומקורות לאי דיוק בבדיקה.
– קיים סיכון להפלה כתוצאה מביצוע הדיקור, הנע לפי מחקרים שונים בין 1:400 ל 1:1000. בהריונות תאומים יש לבצע את הדיקור פעמיים- דיקור בנפרד לכל שק מי שפיר. לפיכך הסיכון מוכפל במקרים אלו.
– קיים סיכון לזיהום רחמי, ובמקרים קשים זה עלול להוביל לאבדן הרחם, ואף למוות של האשה.
– קיימים מצבים בהם יש מוזאיקה- קיימת הפרעה בכרומוזומים של העובר רק בחלק מהתאים, וחלק מהתאים הם תקינים. בדיקה ממי השפיר אינה מאתרת בדרך כלל מצבים אלו, והבעיה יכולה להתבטא בפיגור שכלי או הפרעות אחרות רק לאחר הלידה.
– לעיתים רחוקות התאים שנשאבו ממי השפיר לא גדלים בתרבית, או שמספרם אינו מספיק לביצוע הבדיקה. במקרים אלו יש לבצע את דיקור מי השפיר פעם נוספת.
– לעיתים מתגלים ממצאים כרומוזומלים אשר משמעותם וביטויים לאחר הלידה אינם חד משמעים. דבר זה יכול ליצור קושי רב בהחלטה לגבי גורל ההריון.
– ישנן כל מיני סיבות לפיגור שכלי או מומים מלבד סיבות גנטיות, והן לא יבדקו בבדיקת מי שפיר. הסיכוי למומים או פיגור שכלי למרות תוצאה תקינה בכרומוזומים הינו 2-3 אחוזים.
– הבדיקה לא מזהה מוטציות ושינויים קטנים מאוד בגנום העובר.
– הבדיקה מתבצעת בשלבים לא מוקדמים כל כך בהריון והזמן לתשובה הוא מספר שבועות נוספים. במידה ומתקבלת תוצאה לפיה לעובר יש מחלה כלשהי ויש רצון להפסיק את ההריון, מעבר לשבוע 22 מבצעים לידה שקטה, תהליך קשה נפשית ופיסית.

כבר לקראת סוף שנות ה 40 גילו שקיימים מקטעי דנ”א חופשיים בדמנו, ולקראת סוף שנות ה 90 הצליחו לזהות את הדנ”א העוברי החופשי בדם האם (Fetal cell free DNA) . בעקבות גילוי זה והתקדמות הטכנולגיה של ריצוף גנטי, פותחו בעשור האחרון בדיקות שנקראות NIPT (Non Invasive Prenatal Testing) אשר על ידי ריצוף גנטי של מקטעי הדנ”א העובריים בדם האמא- מזהות תסמונות כרומוזומליות כגון תסמונת דאון. הבשורה בבדיקות אלו היא האפשרות לבדוק תסמונות כרומוזומליות ברמת דיוק גבוהה, אך לעומת דיקור מי שפיר, מדובר בבדיקת דם פשוטה ללא סיכונים, ומשלב מוקדם יותר בהריון. בדיקת פנורמה Panorama היא בדיקתNIPT שיכולה להתבצע משבוע 9 להריון (המוקדמת ביותר מבדיקות ה NIPT) ובעלת אחוז הדיוק הגבוהה ביותר בשוק לפי מחקרים שונים.


את רוב בדיקות ה NIPT ניתן לבצע החל מהשבוע ה 10 להריון. בשל הטכנולוגיה הייחודית בה מבוצעת בדיקת פנורמה, ניתן לבצע את הבדיקה כבר מהשבוע ה 9 להריון.

לאחר הדיקור מומלץ לנוח בחדר ההמתנה 20-30 דקות, ולאחר מכן לנוח בבית כ 48 שעות. בנוסף מומלץ להימנע ממאמץ עוד יום נוסף.


לאחר דיקור מי שפיר מומלץ לשים לב לתופעות כגון עליית חום, דימום משמעותי מהנרתיק, ירידת מים, התכווצויות תכופות וכאבים בטניים. אם מופיע אחד או יותר מהסימנים האלו יש לגשת לחדר המיון הקרוב למקום המגורים.

בדיקור מי שפיר נשאבת כמות קטנה ממי השפיר- 20-40 סמ”ק- אשר מהווים כ 10-20% מסך מי השפיר. כמות זו אינה משמעותית מבחינת העובר, והגוף משלים אותה תוך מספר שעות.

Log in with your credentials

Forgot your details?